Integrando a Kehila judaica do Brasil & Israel.

O site está em fase de implementação, portanto  está sujeito a constantes atualizações e melhorias.
Por favor nos comunique caso verifique algum problema de má funcionalidade. E enquanto isso, sinta-se à vontade para verificar nossa seção de notícias, avisos, empregos entre outras páginas que já estão em funcionamento.

17 Shevat 5782 (19/01/2022)

 6 total views,  1 views today

Seu cantinho de informações, dicas, crescimento, aprendizado e muito mais!

הקדמה נחוצה

בס”ד

הקדמה נחוצה

התופעה שנתקלנו בה כעת היא “טראומה”.

המאפיין הבולט של ‘טראומה’ שהוא מערער הכול.

פתאום כל מה שהיה יציב וקבוע קורס. הנפש מרגישה שהעולם מתמוטט לנגד עיניה.

משימת העל לאחר טראומה, היא לארגן בחזרה את הכול, בשביל שהילד ירגיש שהוא חזר לאדמת מבטחים יצוקה.

ובעוד בטראומה שגרתית, יחסית קל לארגן הכול.

כמו בדוגמא, של הטבח הנוראי בבית הכנסת בהר-נוף.

הפיגוע מזוויע, הטרגדיות האישיות מחרידות, החרדות משתוללות, השאלות זועקות, אך כולם, כל העיתונים, הדוברים ובעלי המוסר, עם תשובה חד משמעית.

יש קדושים, ויש חיות אדם. ברור.

יש אנשים טובים שעשו הכול כדי להגן, ויש רשעים משתפי פעולה עם המחבלים.

יש אדישים, ויש שוגגים למחצה שהעסיקו מחבלים בלי ידיעה.

בסיפור שקרה בתקופה האחרונה – שימו לב!

שום דבר לא מאורגן לאף אחד.

אחד צועק צדיק. השני צועק רשע.

אחד מכריז “אונס גמור”, השני מאשים “פושע מחליא”.

אחד מתחסד “מגיע לו”, השני זועק חמס “נפל קרבן”.

הצדיק הפך לרשע, הרשע הפך לצדיק.

הרוצח הפך לנרצח, הנרצחים הפכו לרוצחים.

(וגם בעת שקראתם את השורות,

כל אחד פירש אחרת את ה”צדיק הפך לרשע”

האם יש בכלל הסכמה מי הצדיק, ומי הרשע?)

וכעת לך תגיד משהו…

הילדים הולכים לחיידר, הבנות לבית הספר, והם עצמם שומעים קולות סותרים.

בשביל הילדים זה הר אסון.

זה משמר את הטראומה.

זה מנציח את חוסר היציבות.

זו התשובה הכי גרועה שיכולה להיות לילדים שחוו טראומה.

*

וכאן צריך לדעת את הדבר החשוב ביותר.

לפעמים יש לנו נטייה לחשוב, שאם נעמוד מן הצד הדברים יסתדרו מאליהם.

הילדים כבר ימצאו את הנוסחה להתמודד.

זה לגמרי שגוי!

לאחר שנים של נסיון בעבודה טיפולית עם אנשים, אני יכול להעיד.

זו אשליה!

ילדים לא יודעים לארגן בעצמם אירועים קשים. בוודאי לא ברמה כזאת.

ראיתי כמה שכתבו “לשתוק”.

אני מבין אותם לגמרי, כי מה יש לעשות כשאין מה לדבר.

אך האמת המרה עלינו לדעת.

השתיקה – לא תטיב כעת עם אף אחד.

בעיקר, מפני כאשר הפה שותק, הלב פועם.

מה שלא מצליחים לסדר בדיבור, מתבלגן בתוך הלב.

ודווקא מפני החסר הענק הזה, אמרתי לעצמי:

בוא ונראה, מתוך כל הבלאגן העצום הזה,

מה בכל זאת אנו יכולים לארגן עבור הילדים.

מתוך כל הבלבול, מה אנו יודעים להניח בפניהם בוודאות.

דברים כאלו שיש בהם הסכמה גורפת.

אז מה אנו אמורים לומר לילדים?

אז הנה קודם כל, עובדות יבשות. לספר לילדים את מה שהתפרסם ממילא:

§         המחנך והסופר הידוע ר’ חיים ולדר, כתב המון ספרים ועזר להמון אנשים וילדים. גם ניהל מרכז לילד ולמשפחה בבני ברק.

§         כתוצאה מכך היו לו הרבה פניות של אנשים לעזרה. אבות ואימהות, ילדים וילדות.

§         יש אנשים שהתלוננו נגדו, שהוא לא נהג עם הנשים והבנות על פי תורה. הרי ישנן הלכות יחוד, יש איסור להסתכל על אשה, ועוד איסורים שבין איש לאשה אחרת. הם התלוננו שהוא עבר על זה.

§         הוא טען שהכול עלילת שווא. בגלל שהוא הציל הרבה משפחות מאנשים רעים, הם אלו שהעלילו נגדו. אין לנו מושג מה האמת, כל זה היה צריך להתברר בבית דין.

§         בכל מקרה, אחרי תקופות של רינונים והשמצות קשות הוא לקח לעצמו את החיים.

והנה עשרת הכללים שעליכם לדעת:

1.      כל רגש שעולה אצלכם בתקופה הזאת, וגם רגש קיצוני, זה בסדר גמור. זה נורמלי. זה קורה לאנשים המוצלחים ביותר. אל תתעלמו מהרגשות שלכם, אל תלחמו במחשבות שלכם. אדרבה, כדאי מאוד שתבינו את עצמכם, וחשוב גם שתמצאו את ההזדמנות לשוחח עליהם.

2.      אסור לנו לשפוט. גם אין לנו את היכולת והכלים לכך. רק לבית דין של מטה ולבית דין של מעלה.

אין לנו שום הצדקה להסיק מסקנות על אף יהודי.

אך חשוב לדעת, שגם אם אדם עשה את הנורא מכל, זה ממש לא התפקיד שלנו לשפוט אותו. להחליט אם הוא אדם טוב או רע.

מצד שני – אסור בשום אופן לזלזל או לבטל את האנשים שנפגעו. חייבים להבין את מי שנפגע, שהתחושה שלו היא נוראית. הנפגע זקוק יותר מהכול שנכיר בסבל שלו, בתחושות הנוראיות שלו. ואין כל קשר אם נכפיש את מי שפגע בו או לא. אם אנו נשפוט את הפוגע – זה לא מה שייקל על הנפגע, הוא זקוק הכי מכול שנכיר בסבל שהוא חווה.

(הפינג-פונג “הוא אשם” / “אתה אשם” – מיותר לגמרי. “שניכם סובלים”. זו המציאות.)

3.      התאבדות היא רצח. האדם רצח את עצמו. זה משהו שאין לו הצדקה בשום פנים ואופן. כל דבר שיקרה לאדם עדיף מאשר למות. כל עוד אדם בחיים הוא יכול לחזור בתשובה, לעזור לעצמו, לעבוד על המידות, לשפר לעצמו את החיים. אחרי המוות – נגמרה המציאות של תיקון.

חוץ מזה שלא בורחים מכלום. האדם מגיע לעולם הבא, ואז הוא אמור להישפט על המעשה הזה בחומרה רבה.
(ושוב לחזור על כלל 2 – אין לנו את היכולת לשפוט את מי שעשה את זה. אך צריך לדעת שזה מעשה חמור ביותר!)

4.      יתכן שבתקופה הקרובה תרצו פתאום לשאול על אנשים שונים או תופעות שונות, אם הם בסדר. זה נורמלי לגמרי שזה קורה. ותדעו מראש, שייתכן שבמצבים רגילים לא הייתם חושדים בכלום, אך דווקא בגלל מה שקרה כל החיישנים שלכם פועלים.

זה כמו שאחרי גניבה בשכונה, אנשים בודקים שוב ושוב אם נעלו את הדלתות.

עם הזמן זה יחלוף!

5.      אם מישהו מבצע או מדבר אתכם משהו שאסור, והוא אומר שאתה יכול לסמוך עליו שזה בסדר, אל תסכים אתו!
תמיד תספר לאדם מבוגר שאתה סומך עליו: אבא / אמא / מלמד / מורה / משגיח.

תמיד מומלץ ששני ההורים יידעו.

גם אם נפל בליבך חשד, אל תמהר להסיק מסקנות, אך גם אל תמהר להצדיק. פשוט תשאל מישהו שאתה סומך עליו.

6.      אין שום שלב בחיים שאדם יכול לעבור ממצב של חניך למצב של מחנך.

כל החיים האדם נשאר חניך.

בכל מצב בחיים, ולא משנה עד לאיזה דרגה הוא הגיע, הוא חייב שיהיה לו מחנך. מכל סוג שהוא. גם קבוצת חברים.
תמיד האדם זקוק שיהיה לו מישהו שיכול להעיר לו, להגיד לו מוסר, לעזור לו לראות את פגעי עצמו.

גם אם האדם הוא החכם מכל האדם, כשזה נוגע לעצמו הוא לגמרי טיפש. (“כי השוחד יעוור עיני חכמים”)

כשאדם חכם נוגע בדבר – גם לאדם לא חכם, יש מה להחכים אותו.

(כשאדם נוהג ברכב הוא חייב מראות לאחורה ולצדדים. כי הוא עצמו לא יכול לראות מה קורה. המראה היא טיפשית, אך היא מראה לו את מה שקורה מאחורי הרכב.)

אדם לא יכול לבטוח בעצמו לגמרי אף פעם. ועל כך נאמר: “הן בקדושיו לא יאמין”.

7.      מקרים כאלו שמתרחשים הם נדירים ביותר.

רוב המוחלט של האנשים הם טובים, הם מחפשים להטיב עם אנשים, ויש להם מצפון ויראת שמים.

רוב האנשים נמצאים כל הזמן בתהליכי תשובה ותיקון המעשים. כשקורה להם משהו, הם מחפשים את הדרך לתקן.
זה דבר נדיר שיהודי יפגע בזולת פעם אחר פעם ולא יבקש לתקן את עצמו.

עוד יותר נדיר שאדם מחליט לקחת לעצמו את החיים. זה קורה אחד לעשרות אלפים.

אתה יכול להיות רגוע, שזה לא אמור לקרות לאף אחד מהאנשים הסובבים אותך, גם אנשים שחווים קשיים גדולים בחיים שלהם. האנשים מצליחים להתמודד עם המון קשיים בחייהם, ועדיין הם חפצים בחיים.

8.      ילדים ונערים נמשכים לדבר לשון-הרע או רכילות. בדרך כלל, זו הדרך שלהם להרחיק את המחשבות הקשות או הפחדים מעצמם. אל תיסחפו לזה, חוץ מהאיסור החמור שבדבר, יש בזה גם את העונש בעולם הזה. זה לא מיטיב עם האנשים. לפעמים זה ממש מזיק.

מצד שני – דווקא יש המון תועלת לדבר על המחשבות שלכם, על השאלות, על התמיהות, על הפחדים. כדאי לשוחח על כך עם מבוגרים אחראיים או עם כל מי שיכול להרגיע אתכם. זה ממש דבר טוב.

9.      כל שאלה שיש לכם, או מחשבה מסוימת, פחד או פליאה, אל תהססו להגיע אלינו ולשאול. אנו תמיד פתוחים לשמוע את השאלות שלכם. גם אם לא תמיד תהיה לנו תשובה מוכנה, אנו נעשה הכל כדי לחפש תשובה.

10.  חשוב תמיד לדעת!

כאשר אדם חוטא, אין לכך כל קשר לבני משפחתו.

אדרבה, אולי הם אלו שהכי סובלים מכך. חס ושלום לומר לילד: “אהה, זה קשור למשפחה שלך!”, זה מכתים, זה פוגע, וזה גם השוואת שווא.

לפעמים, אנו מוצאים שדווקא בני משפחה של אדם שחטא, הכי ירצו להיות טובים, כי הם יודעים מקרוב איך נראה החטא.
דווקא הם זקוקים ליחס הכי מכבד ומחבק.

לתועלתכם, הנה כל הנקודות בקצרה

(תעתיקו לעצמכם!)

1.      תקבלו בהבנה את הרגשות שלכם.

2.      אסור לשפוט. רק להבין את האנשים שסובלים.

3.      התאבדות היא רצח. אין לכך כל הצדקה בשום פנים ואופן.

4.      בתקופה הקרובה החיישנים שלכם עשויים לעבוד יותר.

5.      “כבדהו וחשדהו”. לא להסיק מסקנות שווא, אך גם לא להצדיק. תמיד לשאול!

6.      כל יהודי, צריך כל החיים לשמור על מעמד של חניך.

7.      המקרה הזה שקרה הוא נדיר ביותר. לא אמור לקרות שוב בעז”ה.

8.      אסור לדבר לשון הרע. אך תועלת גדולה לדבר על מחשבות ופחדים

9.      אנו תמיד פתוחים לשמוע את השאלות שלכם.

10.  בני המשפחה של החוטא ראויים להמון חיבוק והערכה.

שימו לב!

הייתה השקעה רבה בניסוח, כדי שמצד אחד נצליח להקיף את כל הנקודות החשובות, ומצד שני להניח את הדברים בצורה מרגיעה.

יש גם ענין מיוחד בסדר הדברים.

ולכן מומלץ להיצמד כמה שיותר לנוסח הזה. עם שינויי שפה וסגנון מתבקשים.

ועוד משהו…

אם – חלילה וחס – אתם שמים לב לתופעות מוזרות אצל הילד, חשוב מאוד לדובב את הילד. עצם הדיבור מקל מאוד. במקרה הצורך כדאי לפנות לעזרה מקצועית.

בתקוה שלא נזדקק לכך יותר

שנזכה לימים רגועים ושלווים

יחזקאל שובקס