פרק כט

א מִזְמוֹר, לְדָוִד: הָבוּ לַיהוָה, בְּנֵי אֵלִים; הָבוּ לַיהוָה, כָּבוֹד וָעֹז.
ב הָבוּ לַיהוָה, כְּבוֹד שְׁמוֹ; הִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה, בְּהַדְרַת-קֹדֶשׁ.
ג קוֹל יְהוָה, עַל-הַמָּיִם:
אֵל-הַכָּבוֹד הִרְעִים; יְהוָה, עַל-מַיִם רַבִּים.
ד קוֹל-יְהוָה בַּכֹּחַ; קוֹל יְהוָה, בֶּהָדָר.
ה קוֹל יְהוָה, שֹׁבֵר אֲרָזִים; וַיְשַׁבֵּר יְהוָה, אֶת-אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן.
ו וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ-עֵגֶל; לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן, כְּמוֹ בֶן-רְאֵמִים.
ז קוֹל-יְהוָה חֹצֵב; לַהֲבוֹת אֵשׁ.
ח קוֹל יְהוָה, יָחִיל מִדְבָּר; יָחִיל יְהוָה, מִדְבַּר קָדֵשׁ.
ט קוֹל יְהוָה, יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת– וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת:
וּבְהֵיכָלוֹ– כֻּלּוֹ, אֹמֵר כָּבוֹד.
י יְהוָה, לַמַּבּוּל יָשָׁב; וַיֵּשֶׁב יְהוָה, מֶלֶךְ לְעוֹלָם.
יא יְהוָה–עֹז, לְעַמּוֹ יִתֵּן; יְהוָה, יְבָרֵךְ אֶת-עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.