פרק נב

א לַמְנַצֵּחַ, מַשְׂכִּיל לְדָוִד.
ב בְּבוֹא, דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי– וַיַּגֵּד לְשָׁאוּל:
וַיֹּאמֶר לוֹ– בָּא דָוִד, אֶל-בֵּית אֲחִימֶלֶךְ.
ג מַה-תִּתְהַלֵּל בְּרָעָה, הַגִּבּוֹר; חֶסֶד אֵל, כָּל-הַיּוֹם.
ד הַוּוֹת, תַּחְשֹׁב לְשׁוֹנֶךָ; כְּתַעַר מְלֻטָּשׁ, עֹשֵׂה רְמִיָּה.
ה אָהַבְתָּ רָּע מִטּוֹב; שֶׁקֶר, מִדַּבֵּר צֶדֶק סֶלָה.
ו אָהַבְתָּ כָל-דִּבְרֵי-בָלַע; לְשׁוֹן מִרְמָה.
ז גַּם-אֵל, יִתָּצְךָ לָנֶצַח:
יַחְתְּךָ וְיִסָּחֲךָ מֵאֹהֶל; וְשֵׁרֶשְׁךָ מֵאֶרֶץ חַיִּים סֶלָה.
ח וְיִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִירָאוּ; וְעָלָיו יִשְׂחָקוּ.
ט הִנֵּה הַגֶּבֶר– לֹא יָשִׂים אֱלֹהִים, מָעוּזּוֹ:
וַיִּבְטַח, בְּרֹב עָשְׁרוֹ; יָעֹז, בְּהַוָּתוֹ.
י וַאֲנִי, כְּזַיִת רַעֲנָן– בְּבֵית אֱלֹהִים;
בָּטַחְתִּי בְחֶסֶד-אֱלֹהִים, עוֹלָם וָעֶד.
יא אוֹדְךָ לְעוֹלָם, כִּי עָשִׂיתָ; וַאֲקַוֶּה שִׁמְךָ כִי-טוֹב, נֶגֶד חֲסִידֶיךָ.