פרק סד

א לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב שְׁמַע-אֱלֹהִים קוֹלִי בְשִׂיחִי; מִפַּחַד אוֹיֵב, תִּצֹּר חַיָּי.
ג תַּסְתִּירֵנִי, מִסּוֹד מְרֵעִים; מֵרִגְשַׁת, פֹּעֲלֵי אָוֶן.
ד אֲשֶׁר שָׁנְנוּ כַחֶרֶב לְשׁוֹנָם; דָּרְכוּ חִצָּם, דָּבָר מָר.
ה לִירֹת בַּמִּסְתָּרִים תָּם; פִּתְאֹם יֹרֻהוּ, וְלֹא יִירָאוּ.
ו יְחַזְּקוּ-לָמוֹ, דָּבָר רָע– יְסַפְּרוּ, לִטְמוֹן מוֹקְשִׁים;
אָמְרוּ, מִי יִרְאֶה-לָּמוֹ.
ז יַחְפְּשׂוּ עוֹלֹת– תַּמְנוּ, חֵפֶשׂ מְחֻפָּשׂ;
וְקֶרֶב אִישׁ, וְלֵב עָמֹק.
ח וַיֹּרֵם, אֱלֹהִים: חֵץ פִּתְאוֹם–הָיוּ, מַכּוֹתָם.
ט וַיַּכְשִׁילוּהוּ עָלֵימוֹ לְשׁוֹנָם; יִתְנֹדְדוּ, כָּל-רֹאֵה בָם.
י וַיִּירְאוּ, כָּל-אָדָם: וַיַּגִּידוּ, פֹּעַל אֱלֹהִים; וּמַעֲשֵׂהוּ הִשְׂכִּילוּ.
יא יִשְׂמַח צַדִּיק בַּיהוָה, וְחָסָה בוֹ; וְיִתְהַלְלוּ, כָּל-יִשְׁרֵי-לֵב.